התקף לב בעבודה: מתי מוכר כתאונת עבודה ומה הזכויות

אוטם שריר הלב הוא מהמקרים המורכבים בתחום תאונות העבודה. זו פגיעה פנימית, שאינה נובעת מגורם חיצוני נראה לעין, ושברוב המקרים מתפתחת על רקע מחלה קיימת. מנגד, הדין מכיר בכך שאירוע חריג בעבודה עשוי להשפיע על עיתוי הופעתו. סביב ההבחנה הזו נסובה רוב ההתדיינות בתביעות מסוג זה.

מתי התקף לב מוכר כפגיעה בעבודה

לצורך הכרה נבחנים שני היבטים, ושניהם יחד: קיומו של אירוע חריג או מאמץ מיוחד בעבודה, וקשר סיבתי בין אותו אירוע לבין הופעת האוטם במועד שבו הופיע.

אירוע חריג או מאמץ מיוחד

המבחן מתמקד בחריגות האירוע ביחס לשגרת עבודתו של העובד ובאופן שבו האירוע השפיע עליו. שגרת עבודה רגילה, גם כשהיא קשה ולחוצה, אינה מספיקה ככלל. אירוע מובחן החורג מן השגרה עשוי להקים את התשתית העובדתית הנדרשת.

גם פעולה המתרחשת מעת לעת עשויה להיחשב חריגה, אם בנסיבות המסוימות הייתה שונה באופן ממשי בעוצמתה, במשכה או באופייה. מנגד, תיאור סובייקטיבי של סערת רגשות אינו מספיק ללא תשתית עובדתית חיצונית סבירה.

דוגמאות שעשויות להיחשב אירוע חריג: עימות או ויכוח חריג בעוצמתו עם מנהל, לקוח או עמית. בשורה מקצועית קשה. מאמץ פיזי יוצא דופן ביחס לעבודה הרגילה. לחץ חד ונקודתי סביב אירוע מסוים. שינוי פתאומי בתנאי העבודה.

הקשר הסיבתי ומבחן סעיף 83

לא די להראות שהאירוע בעבודה קדם להתקף. יש להוכיח כי הוא גרם או תרם להופעת האוטם במועד שבו התרחש. בנוסף נבחנת השאלה האם השפעת העבודה הייתה פחותה בהרבה מהשפעת המחלה הקודמת וגורמי הסיכון האחרים.

המקור לכך הוא סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי, שעניינו פגיעה פנימית שאינה נובעת מגורם חיצוני נראה לעין. הסעיף מאפשר לדחות את ההכרה כאשר השפעת העבודה על אירוע הפגיעה הייתה פחותה בהרבה מהשפעתם של גורמים אחרים.

בשלב התביעה מול המוסד לביטוח לאומי, ההחלטה מתקבלת על ידי פקיד התביעות, בהסתמך על עמדת הגורם הרפואי מטעם המוסד. מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין אינו חלק מהשלב הזה.

גורמי סיכון ומחלת רקע

עישון, סוכרת, יתר לחץ דם, שומנים בדם או מחלת לב קודמת אינם שוללים אוטומטית את ההכרה. הבחינה מתמקדת בעיתוי הופעת האוטם ולא רק בעצם קיומה של מחלת הרקע.

עם זאת, חומרתם ומשקלם של גורמי הסיכון ייבחנו לגופם. תביעה עשויה להידחות אם ייקבע שהשפעת האירוע בעבודה הייתה פחותה בהרבה מהשפעת המחלה, או שהאוטם היה בלתי נמנע במועד שבו הופיע.

סמיכות הזמנים בין האירוע להתקף

אין בחוק פרק זמן קשיח. סמיכות זמנים מחזקת את הקשר, אך ההכרעה היא רפואית ותלויה גם בשאלה מתי החלו הכאבים או התסמינים וכיצד התפתחו. הוכרו גם מקרים שבהם האוטם אובחן לאחר יום או יומיים, בעיקר כאשר התסמינים החלו בסמוך לאירוע ונמשכו עד האבחון. ככל שהפער גדל, או שאין רצף תסמינים, ההוכחה נעשית קשה יותר.

מה לעשות אחרי האירוע

הטיפול הרפואי קודם לכל שיקול אחר. אין לעכב פינוי או טיפול לצורך השגת טופס מהמעסיק. הפעולות הבאות רלוונטיות לאחר שהמצב מיוצב:

1. תיעוד רפואי. לוודא שהאנמנזה כוללת את מה שקרה בעבודה לפני הופעת התסמינים, ולא רק את התסמינים עצמם.
2. דיווח למעסיק בכתב. ולשמור אישור על מסירת הדיווח.
3. עדים. לרשום את שמות מי שנכח באירוע או שמע עליו בסמוך.
4. תיעוד מקביל. הודעות, מיילים, יומני משמרות או כל מסמך שמתעד את האירוע ואת שעתו.

לתיעוד שנוצר בסמוך לאירוע יש משקל ראייתי משמעותי, ולעיתים הוא עשוי להכריע בין גרסאות סותרות. מנגד, היעדר רישום רפואי של האירוע אינו מביא בהכרח לדחייה, אם קיימות ראיות אמינות אחרות.

אילו זכויות עשויה ההכרה להקנות

הכרה בפגיעה אינה מזכה אוטומטית בכל הגמלאות. היקף הזכויות נגזר מאי-הכושר ומאחוזי הנכות שייקבעו:

1. טיפול רפואי הקשור לפגיעה המוכרת.
2. דמי פגיעה כאשר קיים אי-כושר מוכר, לתקופה מרבית של 13 שבועות (91 ימים).
3. קצבת נכות זמנית כאשר נקבעה דרגת נכות של 9% ומעלה לתקופה זמנית.
4. מענק חד-פעמי בנכות יציבה בדרגה של 9% עד 19%.
5. קצבה חודשית בנכות יציבה בדרגה של 20% ומעלה.
6. שיקום מקצועי וזכויות נוספות במקרים מתאימים.
7. זכויות לתלויים אם הפגיעה גרמה למוות.

קצבת נכות מעבודה מחושבת לפי הכנסת המבוטח לפני הפגיעה, ולכן שיטת החישוב שלה שונה מזו של נכות כללית. אלה מסלולים נפרדים עם תנאי זכאות שונים, ואי אפשר לקבוע באופן גורף מי מהם עדיף במקרה נתון. בנפרד משני אלה, במצבי נכות גבוהה עשויה לקום גם זכאות לפטור ממס הכנסה.

אם התביעה נדחתה

אם התביעה נדחתה, ניתן להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, ככלל בתוך 12 חודשים ממועד קבלת החלטת הביטוח הלאומי. פנייה לוועדת התביעות אינה עוצרת את מרוץ המועד לבית הדין.

בשלב הראשון בית הדין בוחן את השאלה העובדתית, כלומר האם הוכח אירוע חריג בעבודה. רק אם נקבע שהונחה תשתית עובדתית מתאימה, בית הדין עשוי למנות מומחה רפואי מטעמו לבחינת הקשר בין האירוע לבין האוטם. אין מקום למינוי מומחה בטרם הוכרעה שאלת חריגות האירוע.

שאלות ותשובות

עבדתי בעבודה מאומצת במשך שנים. האם זה מספיק?

בדרך כלל לא. מאמץ קשה שהוא חלק משגרת העבודה אינו נחשב אירוע חריג, ואוטם שריר הלב אינו מוכר בדרך כלל במסלול של מיקרוטראומה מצטברת. עם זאת, אם ביום מסוים התרחש מאמץ פיזי יוצא דופן ביחס לעבודתו הרגילה של העובד, למשל משימה חריגה בעומס, במשקל, במשך או בתנאים, ניתן לבחון אותו כאירוע חריג.

כמה זמן אחרי האירוע צריך להתרחש ההתקף?

אין בחוק פרק זמן קשיח. סמיכות זמנים מחזקת את הקשר, אך ההכרעה היא רפואית ותלויה גם בשאלה מתי החלו הכאבים או התסמינים וכיצד התפתחו. הוכרו גם מקרים שבהם האוטם אובחן לאחר יום או יומיים, בעיקר כאשר התסמינים החלו בסמוך לאירוע ונמשכו עד האבחון.

יש לי גורמי סיכון קודמים. האם התביעה נפסלת?

גורמי סיכון קודמים אינם שוללים את התביעה כשלעצמם. עם זאת, חומרתם ומשקלם ייבחנו במסגרת השאלה האם האירוע בעבודה השפיע על עיתוי האוטם, והאם השפעת העבודה הייתה פחותה בהרבה מהשפעת הגורמים הרפואיים האחרים.

מה עשוי להיחשב אירוע חריג בעבודה?

המבחן מתמקד בחריגות האירוע ביחס לשגרת עבודתו של העובד ובאופן שבו האירוע השפיע עליו. בין הדוגמאות: עימות או ויכוח חריג בעוצמתו, בשורה מקצועית קשה, מאמץ פיזי יוצא דופן, או לחץ חד ונקודתי סביב אירוע מסוים. גם פעולה המתרחשת מעת לעת עשויה להיחשב חריגה אם בנסיבות המסוימות הייתה שונה באופן ממשי בעוצמתה, במשכה או באופייה.

מה עליי לעשות מיד אחרי האירוע?

הטיפול הרפואי קודם לכל שיקול אחר. אין לעכב פינוי או טיפול לצורך השגת אישור מהמעסיק. לאחר שהמצב מיוצב, כדאי לוודא שהאירוע בעבודה מתועד בתיק הרפואי, לדווח למעסיק בכתב, לרשום שמות של מי שנכח, ולשמור הודעות, מיילים או יומני משמרות שמתעדים את האירוע ואת שעתו.

הביטוח הלאומי דחה את התביעה. מה השלב הבא?

ניתן להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, ככלל בתוך 12 חודשים ממועד קבלת ההחלטה. בשלב הראשון בית הדין בוחן את השאלה העובדתית, כלומר האם הוכח אירוע חריג בעבודה. רק אם נקבע שהונחה תשתית עובדתית מתאימה, בית הדין עשוי למנות מומחה רפואי מטעמו לבחינת הקשר בין האירוע לבין האוטם.

נושא קרוב נוסף שנדון באתר הוא הכרה בסרטן עור כתאונת עבודה, שבו נבחנת השפעת תנאי העבודה על מחלה שאינה נובעת מאירוע תאונתי חיצוני.

המידע במאמר זה הוא כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או רפואי ואינו תחליף לו. תנאי הזכאות נקבעים בחוק, בתקנות ובפסיקה ומשתנים מעת לעת. כל מקרה נבחן לגופו על פי נסיבותיו.