נכויות נלוות בתאונת עבודה

פגיעה בעבודה לא תמיד נגמרת בפגיעה הישירה באיבר ספציפי בלבד, אלא לפעמים היא גוררת אחריה נזק נוסף, שקשור לאותה פגיעה בדיוק, ושאנשים לא חושבים לדווח עליו. הנזק הזה נקרא נכות נלווית, ולא פעם הוא זה שקובע בסוף את התוצאה של תביעת תאונת העבודה.

מה זו נכות נלווית

נניח שאדם עבר תאונת עבודה ונפל על הגב. הנפילה עצמה יכולה להיות טראומטית עד כדי כך שהיא תשפיע על מצבו הנפשי. זו נכות נלווית. היא אינה הפגיעה המקורית, אבל היא נובעת ממנה.

דוגמה נוספת. אדם נפל על הגב, ואחרי הנפילה הוא חש זרמים ונימולים בגפיים, הקרנת כאב והירדמויות. מדובר בבעיה נוירולוגית שעלולה להיגרם כתוצאה מאותה נפילה.

כשאנחנו מגישים תביעה למוסד לביטוח לאומי, אנחנו נדרשים לפרט בטפסי התביעה את כל הנזקים שנגרמו מהפגיעה, הפיזיים והנפשיים כאחד.

הקשר הסיבתי, ואיפה הוא נשבר

את הקשר בין הנזק לבין הפגיעה צריך להוכיח, ולא כל נזק שהופיע אחרי התאונה קשור אליה.

אם אדם נפל על הגב ובתזמון קרוב לכך החל לחלות בסרטן, הסיכוי להוכיח שהמחלה נבעה מהפגיעה נמוך, וסביר שהטענה לא תתקבל.

לעומת זאת, אם אותה נפילה גרמה למצבו הנפשי להתערער, הוא הפסיק לעבוד בעקבותיה והוא מסתגר בביתו, התמונה שונה לגמרי. אילולא הפגיעה, המצב הנפשי לא היה נוצר.

הכלל הראשון בהוכחה הוא זמן

אחד הכללים החשובים להוכחת קשר סיבתי לבעיה רפואית שנגרמה מתאונה הוא התזמון.

ככל שאדם מתלונן על הבעיה הרפואית בסמוך לאירוע, כך קל יותר להראות את ההיגיון והסבירות שהוא אכן סובל מנכות נלווית לאותו אירוע.

אם אדם נפל, פונה לבית חולים ושם התגלה שבר בחוליה, הקשר הסיבתי בין הנפילה לבין הליקוי ברור. נכות נלווית בלי תלונה ברורה בזמן אמת היא סיפור אחר, והיא אינה מובנת מאליה.

לא מספיק להתלונן, צריך גם לטפל

לא די בכך שהתלוננתם בפני רופא המשפחה או בחדר המיון על הנכות הנלווית. צריך ממש לטפל בה.

מי שסובל ממצב נפשי צריך לפנות למערכת בריאות הנפש, לרבות פסיכיאטר, כדי לאבחן אם אכן קיים ליקוי רפואי ולקבל טיפול מתאים. תיק שיש בו רצף טיפולי מתועד נראה אחרת לחלוטין מתיק שיש בו שורה אחת במכתב שחרור. הרחבה בנושא נמצאת במאמר על נכות נפשית והכרה בתביעה.

רופאי הוועדות הרפואיות והמוסד לביטוח לאומי מודעים לאפשרות שנגרמות נכויות נלוות כתוצאה מתאונה. אבל כשיש עיכוב משמעותי בין מועד הפגיעה לבין אבחון הנכות הנלווית, קשה יותר להוכיח את הקשר.

למה זה חשוב כל כך

כאן נמצא העיקר, וזה החלק שרוב האנשים לא מודעים לו.

כדי שנכות צמיתה תזכה בתשלום כלשהו, היא צריכה להגיע ל-9 אחוזים לפחות. מתחת לזה לא משולם דבר. בטווח שבין 9 אחוזים ל-19.99 אחוזים משולם מענק חד פעמי. מ-20 אחוזים ומעלה משולמת קצבה חודשית.

והנה הנקודה. לעיתים דווקא הנכות הנלווית היא הפגיעה העיקרית, וייקבעו בעדה יותר אחוזי נכות מאשר בעד הנזק שחשבנו שהוא המשמעותי.

אדם שאינו מנוסה וללא הכוונה מקצועית עלול לחשוב שהמכה שקיבל בגב היא מקור הנכות, אבל לא תמיד זה כך. לא פעם הנכות הנוירולוגית או הנפשית גדולה יותר, ובאותה נשימה היא זו שמביאה את המבוטח אל מעבר לסף שמזכה בקצבה במקום במענק, או אל מעבר לסף שמזכה בתשלום בכלל.

ישנן לא מעט נכויות נלוות שיכולות להיקבע לצד הפגיעה המקורית.

מה עושים בפועל

כשמגיעים לאבחון רפואי ראשוני, דווחו על כל תחושה שאינה בגדר הרגיל. כל דבר שלא חשתם בו לפני אותה פגיעה.

זה נשמע קטן ברגע עצמו, ובדיעבד זה בדיוק מה שמכריע.

שאלות ותשובות

מה נחשב נכות נלווית בתאונת עבודה?

נזק רפואי נוסף שנגרם מאותה פגיעה, מעבר לאיבר שנפגע ישירות. לדוגמה מצב נפשי שהתערער בעקבות הנפילה, או בעיה נוירולוגית שמתבטאת בזרמים ונימולים בגפיים.

כמה זמן אחרי התאונה אפשר עוד לטעון לנכות נלווית?

אין כאן תאריך אחד. מה שקובע הוא התזמון ביחס לאירוע. ככל שהתלונה והאבחון קרובים יותר לפגיעה, כך קל יותר להוכיח את הקשר. עיכוב משמעותי מקשה.

התלוננתי במיון על הגב אבל לא על המצב הנפשי. אפשר להוסיף אחר כך?

אפשר לטעון לכך, וזה נבחן לגופו. ככל שהאבחון והטיפול מתחילים מוקדם יותר ומתועדים כראוי, כך המצב טוב יותר.

מספיק להתלונן בפני רופא המשפחה?

תלונה היא ההתחלה ולא הסוף. צריך גם אבחון וטיפול אצל הגורם המקצועי המתאים, ובמצב נפשי זה אומר פנייה למערכת בריאות הנפש.

האם נכות נפשית נחשבת בכלל בתאונת עבודה?

כן, והיא נבחנת ככל ליקוי אחר. מה שנדרש הוא אבחון, רצף טיפולי מתועד והוכחת הקשר לפגיעה.

המידע במאמר זה הוא כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או רפואי ואינו תחליף לו. תנאי הזכאות נקבעים בחוק, בתקנות ובפסיקה ומשתנים מעת לעת. כל מקרה נבחן לגופו על פי נסיבותיו.